חדשות

חלפו כבר יותר משלוש שנים מאז הפרידה מאבי – דב לאוטמן.
אבי דב, היה איש של אנשים, שהאמין שחינוך הוא הכלי המשמעותי ביותר כדי לייצר שינוי.
אני יחד עם אנשי עשייה וחינוך רבים עמלים למצוא את הדרכים הראויות לחיות ביחד ולמצוא את הטוב המשותף ביננו.
אני מייחל לאנשי החינוך בחינוך הפורמלי והלא פורמלי, שפוגשים את היקר לליבנו- בני הדור הצעיר, להוביל ולהנחיל בהם ערכים של רעות, שותפות וסובלנות.

אנשי חינוך יקרים,
אתם שעוסקים במלאכה החשובה, בבתי הספר, בגנים, בתנועות ובארגוני הנוער, במכינות הקדם צבאיות, במרכזים הקהילתיים, מדריכים בעמותות השונות.
אתם שהילדים נושאים אליהם את עיניהם, רואים כל מבע ומבט בעיניכם, זוכרים שנים רבות אחר כך, משפטים שאמרתם, אמירות ששרטו או החליקו וריפאו.
אתם שיכולים לפתוח עבורם חלונות לעולמות שאינם מוכרים להם, לאפשר להם להביט בדברים  מוכרים בדרך אחרת, להראות, לגלות, ללמד, להדהד.
פוטנציאל השפעתכם אדיר – בכל ישוב בישראל, כפר או מטרופולין, יצעדו או יוסעו ילדים למסגרות החינוכיות, ישהו שעות ארוכות במחיצתכם, יביטו עליכם, יקשיבו למילותיכם.
ייתכן ויחלמו, או יחכו שייגמר כבר ויוכלו ללכת הלאה.
אך הרי אתם יודעים: בין הנוסחה למשפט, בין הסיפור לפרק, הם קולטים את הרוח שלכם, ומבינים את כל הדברים החשובים בין שנאמרו ובין שהובלעו.
הכבוד, הענווה, הסובלנות, הקבלה, הסקרנות להכיר, היכולת להכיל  – ערכים ואורחות חיים, דרכי עולם שיאפשרו לנו לחיות בחברה ראויה והוגנת – יפעפעו ויחלחלו מכם אליהם, במילים שתאמרו וביניהן.
בהצלחה בתפקידכם החשוב, מחנכי הדור,
חנכו ילדים שיחפצו בשלום ובשותפות.

מאחלת למערכת החינוך שלנו
שתאפשר לכל תלמידיה, לחקור ולצמוח.
שתאפשר לכל אנשי החינוך בה, להעיז, להביע ולהוביל את ערכיה.
מייחלת לחברה הישראלית בה אנו חיים
לבחור!
לבחור, לפתוח את הלב.
לבחור, לנסות לחבר ביננו ולא לנתק.
לבחור, להשתדל ולא לאבד תקווה כי אין לנו חברה אחרת.

אני מייחלת שהשנה החדשה תהא שנה, שבה השכל הישר, הסובלנות והנדיבות יגברו על הדעות הקדומות ועל הקנאות, ושכולנו נבין שכבני אדם יש לנו הרבה יותר משותף ממפריד.

בברכה חמה,
שרה

ישנם אירועים המצביעים על חוסנה של חברה וישנם אירועים המצביעים על שבריריות המרקם החברתי. במדינת ישראל קל למצוא את אותה ערבות הדדית, אחריות חברתית, אכפתיות ואמפתיה שמצביעות על החוסן החברתי, ומנגד את הכניעה לקלות השיסוי והביזוי, ההדרה והניכור שמצביעים על ההיפך.

למערכת החינוך הישראלית תפקיד מכונן במדינה רבגונית כמו שלנו. תפקיד זה אינו רק להכין לבחינות הבגרות באנגלית, מתמטיקה, לשון או ספרות, אלא לחנך את ילדינו לבגרות עצמה, לבגרותם שלהם, כפרטים תורמים ומעורבים, אכפתיים ומחויבים לחברה בה הם חיים.

לשם כך צריכים ילדינו להכיר את החברה בה הם חיים ולהבין שקבוצות רבות אחרות מהוות חלק אינטגרלי מהחברה; הם צריכים לצאת מהכיתה, מהשכונה, מהקבוצה החברתית המידית ולהכיר את ילדים בני גילם מאוכלוסיות ומגזרים אחרים. הם צריכים לפגוש את הילד עם השם השונה, עם המראה השונה, האמונות השונות ולראות שהילד הזה הוא ילד, וההורים שלו הם הורים, והחששות, התקוות וברצונות שלו הם דומים, גם אם הם מגיעים לעתים באריזה קצת אחרת.

כשזה יקרה כבר לא נצטרך לקוות לחיים משותפים, לקבלה והכלה, להבנה ולדמוקרטיה בריאה, משום שזה כבר יתרחש. החברה למתנ"סים, באמצעות מאות המרכזים הקהילתיים יחד עם שותפים נוספים, מפעילים תכניות חינוכיות בלתי פורמליות, בכל האוכלוסיות, המגזרים, היישובים והרשויות, פועלים כדי לקרב את היום הזה. העבודה היא רבה, אבל השאלה אינה האם נצליח לעשות זאת, אלא מתי נצליח.

שתוקיר יקיריה,
שתפתח שעריה,
תצמצם פעריה,
תעריך את מוריה,
שתסור מרע תעשה טוב תבקש שלום ותרדפהו.
והכי חשוב –
תהיה שנת עשיה חינוכית (תשע"ח)

Saloona, אתר תוכן ודעות, רחב יריעה, דעתני ואינטליגנטי. כתוב מנקודת מבטן של נשים ורוחש כבוד לסדר היום שלהן, הציבורי והאישי.   

הסיפור על פרויקט חברותא  כמו סיפורים אישיים ופרויקטים חינוכיים וחברתיים מובא על ידי פורום דב לאוטמן למדיניות החינוך שמקדם חיבורים ואת הקשר של שיתופי פעולה עם אנשים טובים באמצע הדרך שהם מקפצה לעשיה חינוכית.

ראשד פתחי בן 17 מטובא זנגריה, יוזם תכנית "תכירו אותי" התראיין לתכנית "יש מקום לכולם" ברדיו מהות החיים.

יוזמת "תכירו אותי" בשיתוף פורום דב לאוטמן ומועצת התלמידים והנוער הארצית שמבקשת לקרב לבבות בין בני נוער מקהילות רבות ומגוונות (פועלת במעל ל-30 רשויות) בחברה הישראלית ומעודדת את בני הנוער לפעול ברשויות ולהוביל יוזמות חברתיות.

בראיון ראשד מספר את סיפורו האישי מעורר  ההשראה וכיצד נולדה היוזמה.