חדשות

בית ספר שחפים ממוקם במועצה האזורית מבואות חרמון שבצפון הינו בית ספר לחינוך מיוחד, המונה 56 תלמידים יהודים, דרוזים, מוסלמים ונוצרים בין הגילאים 6-21 בעלי צרכי לקות שכלית בינונית עד קשה, חלקם סיעודיים. התלמידים מגיעים מכל איזור הגליל והגולן ולמרות שביה"ס ממוקם במועצה מבואות חרמון, אין בו אף לא תלמיד אחד בן המועצה.
בית הספר מורכב מתלמידים מתרבויות שונות וגם מערך הצוותי שלו בנוי מקשת רחבה של תרבויות בחברה הישראלית. בבית הספר עובדים ישנם מעל 60 אנשי צוות – אנשי חינוך, צוות רפואי, מטפלים, בנות שירות וסייעות מכל הדתות.
פורום דב לאוטמן שם לו מטרה לא לעסוק רק בחסמים ובגורמים השנויים במחלוקת, אלא בוחר להתמודד ולחשוף את הערכים המשותפים לכלל החברה הישראלית לגווניה הרבים. אחת הדרכים מבחינת חברי הפורום היא הקשבה לקולות מ"השטח" ולמידה על מיזמים ועל סיפורי הצלחה בחברה הישראלית שמהם ניתן ללמוד ולהציע פיתוח של  תהליכי חשיבה ופיצוח של מענים מערכתיים לחזק, לחנך ולהטמיע את נושאי החינוך לסובלנות, דמוקרטיה ושותפות.
בית הספר שחפים הוא דוגמה מרגשת ומרתקת של רשות מקומית, אנשי חינוך והורים אשר פועלים מתוך תחושת אחריות.

סגור

השותפות  של פורום דב לאוטמן עם נציגי התלמידים במועצת התלמידים הארצית איפשר לנו להתרשם מתלמידים מחויבים, אכפתיים שבוחרים לקחת אחריות ולהיות שותפים אסטרטגיים לתהליכים שמקדמים סובלנות פתיחות וכבוד בחברה בישראל. התלמידים הדגישו במסרים שלהם לאורך כל הדרך כי "חינוך הוא המפתח לשינוי חברתי. בשיח על הפערים והמחלוקות בכיתות מתחיל איחוי שסעי החברה הישראלית כולה", כך סיימה את נאומה המרגש תלמידת יב אלמוג בן משה, יו"ר הוועדה האתית־משפטית במועצת התלמידים הארצית, בכנס דב לאוטמן האחרון שהתקיים ב 7.12.16

קולם של התלמידים הביע רצון עז ממורים לשוחח על סוגיות שנויות במחלוקת בכיתה, ללא פחד.

במחקר בנושא תפיסות של מורים כלפי שיח בנושאים שנויים במחלוקת בכיתות הלימוד, שבוצע לקראת "כנס דב לאוטמן למדיניות החינוך" 2016, על ידי פרופ' עירן הלפרין מבית הספר לפסיכולוגיה המרכז הבינתחומי הרצליה וצוותו, עלה כי מבחינת המורים, לתלמידים אין מספיק יכולת וסובלנות לעסוק בכיתה בסוגיות שנויות במחלוקת. בהקשר זה המלצנו לפתח תכניות ייעודיות שייתנו בידי התלמידים את המיומנויות לעסוק בסוגיות שנויות במחלוקת ולוודא שגם למורים וגם לתלמידים תהיה היכולת להתמודד עם שיח בסוגיות אלה.
יו"ר מועצת התלמידים והנוער, חנן יזדי, שמסיים את תפקידו בימים אלה עודד הליכים דמוקרטיים במערכת החינוך ואף הקים צוות ליישום מסמך הועידה לדמוקרטיה – שמעודד מורים לקיום שיח פוליטי-אקטואלי בכיתות – 6 רשויות זכו באות הצטיינות על יישום המסמך.
בנוסף, יזדי, יו"ר מועצת התלמידים והנוער שיגר מכתב ליו"ר ועדת החינוך, התרבות והספורט, ח"כ יעקב מרגי, בבקשה לקיום דיון בוועדת החינוך בנושא "חשש מורים לאזרחות לקיום שיח פוליטי-אקטואלי בכיתות" על מנת למצוא מתווה נכון לפעולה ופתרון יעיל.
חנן עוד מוסיף כי "השיח הפוליטי אקטואלי בכיתות הוא כלי משמעותי להעצמת שיעורי האזרחות. היום, במהלך השיעורים, לא דנים ביישומים הפרקטיים של החומר העיוני שאפשר לקשר אותו לסיטואציות מחיי היומיום שלנו כאזרחים במדינת ישראל. השיח סביב נושאים בוערים בכיתה חושף את התלמיד להבנה עמוקה של הדברים עליהם הוא שומע ולפיתוח חשיבה ביקורתית. בנוסף, השיח מפתח את תרבות השיח והפלורליזם ומאפשר לכל תלמיד להביע את דעתו ולדעת לשמוע את דעת האחר. לשיח כזה קיימים יתרונות רבים ואני מאמין שצריך להכניס את זה באופן רחב לכל בתי הספר".

פרויקט שהמועצה לקחה בו חלק השנה הוא פרויקט "תכירו אותי" בליווי פורום דב לאוטמן להעלאת הנושא חינוך לדמוקרטיה ולחיים משותפים – במטרה ליצור חיבורים בין אוכלוסיות נוער ותרבויות שונות בחברה הישראלית (יהודים, נוצרים, מוסלמים).
ביום ראשון 9.7.17 יחול  אירוע חשוב בדמוקרטיה של בני הנוער – בחירות ליו"ר מועצת התלמידים והנוער הארצית.
לכבוד סיום הקדנציה שלו, יו"ר מועצת התלמידים והנוער היוצא, חנן יזדי בן 18 מחיפה התפרסם ראיון עמו על השותפות לדרך יחד עם פורום דב לאוטמן בקידום נושא חינוך לדמוקרטיה ושותפות בישראל, על הישגי המועצה בראשותו בתחום הדמוקרטיה, מדוע הקוד האתי רלוונטי גם לנוער ומה צופה העתיד של הנוער בבתי הספר.

סגור

ד"ר גדי ביאליק וד"ר תמי הופמן הנחו והובילו לקראת כנס דב לאוטמן 2016 קבוצת עבודה של אנשי ונשות חינוך מכלל זרמי החינוך בארץ, מכלל שכבות הגיל ומהחינוך הפורמלי והבלתי. הקבוצה התכנסה כקבוצת מיקוד וניתוח תוכן איכותני וביקשה לדון בתפקיד הכשרתם המקצועית של נשות ואנשי חינוך בהתמודדות חינוכית מיטבית עם מציאות חברתית ודמוקרטית מורכבת, ובניסיון לפתח מענים חדשניים מתחומי ההכשרה והמדיניות.
בהתייחס למסמך ההמלצות של פרופ' אסא כשר מחודש מאי 2017, בנושא: קוד אתי של ההתנהלות הראויה בתחומי החפיפה בין פעילות אקדמית לפעילות פוליטית, נתבקשו ד"ר גדי ביאליק וד"ר תמי הופמן כחברי הפורום להגיב למסמך ההמלצות שפורסם.
התגובה שכתבו גדי ותמי ושאומצה כעמדת פורום דב לאוטמן בנושא הוצגה גם באמצעות ראיון עם  ד"ר תמי הופמן בתוכנית יומן הבוקר של רדיו "כאן תקשורת" בהנחייתו של ידידיה עמרני.

ברמה הראשונה – כך לא בונים חומה (או קוד לעניינו)
בדברי הפתיחה למסמך שהגיש פרופ' כשר לשר החינוך, משתמש כשר במושג "תכנית אתיקה אפקטיבית" בהתייחסו לכך שקוד אתי טוב מגיע לצד מנגנון הטמעה ופיקוח על יישומו. בכך מטשטש פרופ' כשר את העובדה שקוד אתי טוב ואפקטיבי הוא לפני הכל תולדה של שיח אתי עמוק ומשמעותי בארגון. שיח אתי ארגוני המוליד קוד אתי מוסכם, אשר מוטמע בתהליך עמוק ומתמשך בגופי ההנהלה ובתהליכי ההכשרה הארגוניים השונים, הוא הבסיס לתכנית אתיקה אפקטיבית בארגון. אלא שמעיון בפירוט תהליך כתיבת הקוד שבנדון – עולה כי כשר שוחח עם קובץ מצומצם בלבד של אנשי אקדמיה וסטודנטים לצורך עיצוב הקוד. קוד שנוצר בדרך שכזו, נידון להיות חיצוני לארגון ו"מונחת" עליו, ולעורר בצדק התנגדויות רבות. ככה לא נכון לקדם שיח אתי בסוגיה טעונה כל כך.

ברמה השנייה – בשבחה של בהירות
קוד אתי מבקש להוות כוכב צפון ערכי, המגדיר את הרף העליון להתנהגות הראויה בנושאים הנידונים בו. לשם כך, הסוגיות והערכים בהם עוסק הקוד חייבות להיות בהירות ומוגדרות בצורה שקופה ונהירה לציבור הפועלים לאורו. אלא שבשלוש ההגדרות המקדימות שמעניק כשר למושג "פעילות פוליטית" בולטת בערפולה ההגדרה השלישית והנפיצה מכולן. בעוד שעם ההגדרות הראשונות ניתן להסכים  – שכן סביר וראוי כי אדם הפועל מעל במה ציבורית אקדמית, לא ידבר בזכות מפלגה זו או אחרת או בזכות נציגיה שכן מדובר בתעמולה מפלגתית אסורה בתוך ארגון שיש לו גם אחריות חינוכית כלפי הבאים בשעריו ללמוד. הרי שבניסוח השלישי מרחיב כשר את המושג "פעילות פוליטית" לתמיכה "בעמדה מסוימת במחלוקת ציבורית מוכרת הבאה לידי ביטוי מתמשך בכנסת ובשיח הציבורי". משמעות הדבר – כי מושגי יסוד בתפיסות עולם חברתיות כגון "שלום", "שוויון", "הוגנות", "זכויות אדם" או "צדק חברתי" המצויות בשנים האחרונות בשיח ציבורי שנוי במחלוקת, אסורות להיאמר ולידון על ידי מרצים באקדמיה. מדובר באיסור שפוגע ביכולת החשיבה החופשית, המחקר, ההוראה האקדמית, וכנגד ההיגיון הסביר. במקרה זה הקוד האתי של כשר יוצר עיקרון רף לא בהיר שחל על מרחבים רחבים ובלתי סבירים.

ברמה השלישית – איזו מנהיגות היא זו?
לאקדמיה באופן מסורתי ובמשך אלפי שנים היו שני תפקידים מרכזיים. התפקיד הראשון של מחקר אקדמי מבקש לחתור למציאת אמיתות מדעיות, ולפיתוח מענים מדעיים לבעיות האנושיות הבוערות. התפקיד השני הוא תפקיד חברתי – האקדמיה מבקשת לפתח את אלו שעוברים בשעריה כמנהיגות חברתית בתחומי הידע והעשייה השונים. המובילים העתידיים של מרבית המערכות הציבוריות ואף הפרטיות-עסקיות שלנו רוכשים את השכלתם הגבוהה הפורמאלית וחלק משמעותי מיכולת חשיבתם המנהיגותית – באקדמיה. היכולת המנהיגותית להבין לעומק תהליכים חברתיים, לגבש עמדה מעמיקה, להיות ערים ולהכריע בדילמות ערכיות מורכבות, ולבחון את המציאות באופן ביקורתי – כל אלו הם כישורים אשר ההשכלה האקדמית מבקשת לפתח באופן מוצהר במסגרת הלימודים הגבוהים. הקוד האתי של פרופ' כשר, שומט את הקרקע מתפקיד חשוב זה של האקדמיה. לא ניתן לפתח כישורים מנהיגותיים שכאלו כאשר המרצים עצמם חוששים לייצג בדרכי ההוראה שלהם את הדבר אותו הם מבקשים לפתח בקרב הסטודנטים. לא ניתן לפתח חשיבה ביקורתית כאשר זו מצונזרת מחשש לסנקציות משמעתיות. לא ניתן לזהות דילמות אתיות מורכבות כאשר לא ניתן להציגן ככאלו. הקוד האתי של כשר עלול לזמן לנו דור עתידי ונבוב של מנהיגים המייצגים סיסמאות שטוחות, בלתי בדוקות, ולא מעמיקות.

וברמה האחרונה – איזו מערכת חינוך היא זו?
ומכיוון שבמנהיגות עסקינן, הקוד האתי של כשר עלול לקדם פגיעה עמוקה ובלתי הפיכה לא רק בעיצוב מנהיגי המחר החברתיים שלנו, אלא גם בחברה כולה. נזכיר כי מורי העתיד של מערכת החינוך מתחנכים אף הם באקדמיה. משרד החינוך אשר מבקש מנשות ואנשי החינוך שלו, לחנך דור של ילדים בעלי מחויבות חברתית, בעלי חשיבה ביקורתית, ובעלי מודעות פוליטית ודמוקרטית, דור המסוגל לפעול בתוך מציאות חברתית ודמוקרטית מורכבת, ובמערכת חברתית הבנויה על הפרדה מגזרית ותרבותית, לא יכול שלא להעניק כלים לכך, לפרחי ההוראה הלומדים באקדמיה. סטודנט או סטודנטית להוראה, שנשללה מהם הזכות להבין את הזירה הישראלית המורכבת בה הם חיים, שנשללה מהם האפשרות לפתח מודעות ביקורתית, ואשר לא מעודדים אותם לגבש עמדה מעמיקה ואמיצה, לא יוכלו לחנך כראוי את תלמידיהם. וזו כבר פגיעה בקנה מידה לאומי.

סגור

תכנית בהובלת בני נוער המיועדת לבני נוער.

תוכנית ביוזמת ראשד פתחי בוגר תיכון ומועצת תלמידים הארצית שחולם וחותר לפעילות והיכרות משותפת בין בני נוער למען חברה סובלנית ומכבדת.
התוכנית "תכירו אותי", יוזמת מפגשים בין בני נוער באמצעות פעילויות סביב תחומי עניין משותפים, לצד שיח בין בני נוער מכל הקבוצות והקהילות בחברה הישראלית. התכנית מאפשרת היכרות מעמיקה אשר תסייע לבני נוער לטפח את זהותם האישית והקבוצתית, לשתף פעולה ולפתח יחסי אמון ועמדות חיוביות אחד כלפי השני.
פורום דב לאוטמן  בשותפות עם החברה למתנ"סים יובילו עם ראשד את פיתוח ומימוש התוכנית.
רגע לפני החופש הגדול, ראשד בראיון ראשון לאתר "פרוגי" – אתר נוער מספר ומשתף על העשייה החברתית שלו בנחישות ואמונה בחלום.  

ראיון עם מנכ"לית "חברותא" גב' ריקי סיטון
פרויקט חברותא של איילת השחר עוסק בפתרון ה"סכסוך הישראלי-חרדי", כנדבך נוסף בדרך לחברה כללית מתוקנת. הקשר והגשר בין אלפי זוגות של נשים חילוניות וחרדיות בארץ ובחו"ל  בא כדי לקדם היכרות אמיתית בין המגזרים ולא להתרשם רק מסיפורי הקיצון כפי שלעיתים מוצגים בתקשורת. הנשים יוצרות קשר ושיח טלפוני, כדי להבין כי "כולנו אנשים" כפי שאמרה גב' ריקי סיטון מנכ"לית "חברותא" בראיון אישי ברדיו כאן.
מיזם "פסיפס ישראלי " הוא דרך נוספת להשפעה בשדה החינוך של עמותת חברותא, במסגרתו מתקיימת השתלמות של מורות חרדיות וחילוניות שנפגשות לשיח על המשותף וגם על הנושאים הקונפליקטואליים, במהלך המפגשים חוברות המורות לזוגות מעורבים לצורך העמקת ההיכרות ויצירת קשר אישי. הן מקבלות כלים להעברת המסרים בכיתות (כל אחת בכיתה שלה) ובעבודת הסיכום הן נדרשות להגיש מערך שיעור כזה בעבודה משותפת.
למידה על מיזמים ועל סיפורי הצלחה של אנשי עשייה וחינוך מכל הקבוצות בחברה הישראלית היא אחת מדרכי העבודה של פורום דב לאוטמן כדי לאפשר במה ברמה הציבורית לסיפורים אישיים ושל מיזמים חינוכיים, במטרה להעלות את התהודה החיובית לעשייה זו ולקדם את המודעות לבחור לחיות ביחד בחברה סובלנית ומכבדת .

סגור

צוואתו הרוחנית של דב לאוטמן, שהלך לעולמו לפני שלוש שנים ופעל למען לכידותה של החברה הישראלית, מחזקת בנו את התחושה כי חינוך היא הדרך לתיקון עולם.
ההחלטה ללכת בדרך זו ולהעלות את הנושא של חינוך לדמוקרטיה לשיח עירני ונגיש היא מבחינת פורום דב לאוטמן הכרח קיומי בחברה הישראלית כיום.
בחודש מאי 2017 הצגנו לראשונה את מסמך סיכום וכיווני פעולה של פורום דב לאוטמן לשנת 2016 בפני חברי ועדת ההיגוי.
המסקנות במסמך זה מתבססות על ממצאי המחקר, קבוצות הדיון המגוונות והתכנים המפורטים שנכתבו בניירות העמדה והמאמרים במיוחד עבור הפורום בשנה האחרונה.
מהמסקנות עולות הצעות לכיווני פעולה מעשיים לקידום הנושאים של מדיניות החינוך. באתר ניתן למצוא את חוברת סיכום הכנס לשנת 2016

בחודש מאי 2017 פירסם מכון מופ"ת בטאון שמהווה בימת דיון בנושא :הכשרת מורים לחיים משותפים במציאות החברתית בישראל , במסגרת זו התבקשו ד"ר גדי ביאליק וד"ר תמי הופמן שהובילו והנחו את קבוצת העבודה של פורום דב לאוטמן לפרסם מאמר שמרכז את ממצאי קבוצת העבודה מסקמותיה ובעקר דוגמאות להמלצות יישומיות לקידום הנושא במערכת החינוך.
לפניכם מצורף הגליון הדיגיטלי של הבטאון והמאמר בנושא.
הכותבים רשומים על פי סדר א-ב: ד"ר גדי ביאליק, בית הספר לחינוך, אוניברסיטת תל אביב; המכון לחקר הטיפוח בחינוך, האוניברסיטה העברית בירושלים; ד"ר תמי הופמן, מכללת סמינר הקיבוצים; בית הספר לחינוך, אוניברסיטת
תל אביב.